שעה לתוך הטיול, המסלול לתת’ נעלם בתוך ערפל. ה-GPS אמר שאנחנו בדרך הנכונה, אבל כל מה שראיתי היו סלעים, כבשים וכמה סימני אדום-לבן על אבנים. בסימן ה-1,000 מטר הריאות שלי בערו. ואז הענן התנקה לשלושים שניות, ויכולתי לראות את כל רכס ההרים הארורים מולי. הפסגות היו כל כך חדות שנראה שמישהו יצר אותן במכוון. שלושים השניות האלה גרמו לטיול ארוך של ארבע שעות להיות שווה לחלוטין.
סצנת הטיולים של אלבניה לא מפונקת. לא לכל המסלולים יש שילוט. המפות לפעמים לא מדויקות. אבל אם אתם יכולים להתמודד עם אי-ודאות ותנאים גסים, תמצאו כאן כמה מהטיולים הטובים ביותר באירופה בלי הצפיפות ובלי העלות.
מדריך מהיר: המסלולים הטובים ביותר לפי רמת קושי
| מסלול | קושי | משך | עונה | מחיר ללילה |
|---|---|---|---|---|
| ולבונה לתת’ | בינוני עד קשה | 6 עד 8 שעות | יוני עד ספטמבר | 18 עד 30 יורו |
| פסגות הבלקן | קשה | מעגל של 10 ימים | יולי עד ספטמבר | 23 עד 35 יורו |
| לוגארה לדרמי | קל עד בינוני | 3 עד 4 שעות | אפריל עד אוקטובר | מלונות 40 יורו ומעלה |
הטיול המפורסם ביותר באלבניה: ולבונה לתת’
מסלול ולבונה לתת’ חוצה את ההרים הארורים ועובר בין שני עמקים מרוחקים, בלב האלפים האלבניים. שש עד שמונה שעות הליכה עם עלייה של כ-1,000 מטר. כדי להימנע מהחום של אחר הצהריים, יוצאים מולבונה מוקדם, בסביבות שש בבוקר. יש סימוני אדום-לבן על המסלול, אבל ערפל יכול להגיע מהר. להוריד מפות אופליין מ-Maps.me לפני שיוצאים.
מ-Shkodër לוקחים את מעבורת אגם קומאן. כרטיס עולה כ-8 יורו לנוסע, הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי, והמעבורת יוצאת ב-9 בבוקר מקומאן. ההסעה מ-Shkodër לקומאן יוצאת ב-6:30 בבוקר ועולה 8 יורו נוספים. ממומלץ להזמין מראש דרך הוואטסאפ של חברת Berisha, ובשיא העונה בהחלט חשוב לשמור מקום. מקומאן ממשיכים בפורגון (מיניבוס) עד ולבונה. המעבורת עוברת בקניוני שיטפון שנראים כמו הפיורדים הנורוודים, ורק זה בפני עצמו שווה את הנסיעה.
המעבר הוא בגובה 1,800 מטר. מלמעלה רואים את שני העמקים למטה, הרים בכל עבר, וריח מרווה הרים באוויר. זה מה שאנשים מחפשים. בשנת 2025 מחיר הלינה באכסניות של ולבונה ותת’ עומד על 18 עד 30 יורו לאדם ללילה, וזה כולל ארוחת בוקר וארוחת ערב. ממשים להזמין מראש דרך ווטסאפ. האכסניות פשוטות אבל נקיות. ארוחת הערב כוללת בדרך כלל פליה, לחמנייה מסורתית בשכבות שמוכנה על אש, עם לחם טרי, גבינה ובשר על הגריל (עוד על מנות אלבניות מסורתיות). רוב האכסניות סגורות מנובמבר עד מאי בגלל השלג.
פסגות הבלקן: הטיול הרב-יומי הכבד
מסלול פסגות הבלקן הוא לופ של 192 קילומטר שעובר דרך אלבניה, קוסובו ומונטנגרו, וחוצה את צפון אלבניה הפראי. לסיבוב המלא לוקחים עשרה ימים, בדרך דרך כפרים מרוחקים ומעברים גבוהים.
צריך היתרים מיוחדים לחצייה בין המדינות. הצד האלבני פשוט, אבל לקטעים בקוסובו ומונטנגרו צריך להירשם בתחנות הגבול. להביא דרכון. אם מזמינים את המעגל כולו דרך מדריך מקומי, רוב האכסניות יכולות לעזור עם הניירת.
זה לא מסלול למתחילים. חלקים מסוימים מסומנים טוב יחסית, אחרים פחות. הקטע האלבני מתת’ לולבונה הוא הדרמטי ביותר, עם עליות תלולות ורכסים פתוחים לשמיים. אפשרות לינה בצריפי הרים ובשהייה ביתית עולה 23 עד 35 יורו ללילה כולל ארוחות. היולי עד ספטמבר הוא הזמן הטוב ביותר, כשהשלג נמס (ראו גם מתי כדאי לטוס). ובכל זאת להביא שכבות, מזג האוויר בהרים משתנה מהר.
הטיול החופי הקל: מלוגארה לדרמי
המסלול מלוגארה לדרמי יורד מהפארק הלאומי של לוגארה לכיוון החוף דרך יער אורנים, ובדרך אפשר לשלב ביקור בכפרים נסתרים שמפוזרים לאורך ההרים. שלוש עד ארבע שעות, בעיקר ירידה, כשנוף הים האיוני נפתח ונפתח ככל שיורדים. המסלול מריח עשבי תיבול בר ושרף אורנים.
אפשר שמישהו יסיע אתכם למעבר לוגארה ולאסוף אתכם בדרמי, או לקחת מונית בחזרה למעלה (בערך 30 יורו). זה טיול של חצי יום. בבוקר, כשקריר, מטיילים. ואז חוף דרמי לשחייה ולארוחת צהריים.
מידע חשוב לטיולים באלבניה
שילוט מסלולים: לא תמיד ברור. על המסלולים הפופולריים יש סימוני אדום-לבן, אבל הם נמחקים ונעלמים. תמיד להביא מפות וניווט GPS שעובדים בלי אינטרנט. מעיינות הרים בדרך כלל בטוחים לשתייה, אבל כדאי להביא כדורי סינון ליתר ביטחון.
מזג אוויר: משתנה מהר בהרים. גם בקיץ להביא ציוד גשם ושכבה חמה. שירותי חילוץ: מוגבלים. מספר 112 עובד ברוב המקומות, אבל עזרה יכולה לקחת זמן. להביא ערכת עזרה ראשונה. ציוד סטנדרטי: נעלי הרים טובות, מקלות לחלקים התלולים, ותיק של 30 עד 40 ליטר.
הזמנות: ואטסאפ. מספרים של אכסניות תמצאו באתר הרשמי של Peaks of the Balkans. עונה: רוב האכסניות סגורות מנובמבר עד מאי. יולי ואוגוסט הם הזמן עם מזג האוויר הטוב ויותר מטיילים בשטח.
הרגע שבו הערפל נפרד במעבר ולבונה, עמידה שם עם הרוח ההרים אינסופיים מסביב, ואין שום אחד אחר בסביבה. ככה טיול בהרים אלבנים נראה: אמיתי, גולמי, מתסכל לפעמים, אבל שווה לחלוטין.
אתם מעדיפים מסלולים מסומנים היטב ונוחים, או מסלולים קשים ולא מסומנים? ספרו לנו בתגובות.
