בטיול השני שלי באלבניה, איפשהו בדרך המתפתלת בין ברט לוולורה, ראיתי תאונה קלה מתרחשת ממש מולי. שני נהגים מקומיים ירדו מהרכבים, ואני עמדתי בצד ופתאום הבנתי שאין לי מושג מה מספר החירום המקומי. שלפתי את הטלפון, חיפשתי בגוגל עם קליטה רעועה, ונשבעתי שמהיום אני נכנס לכל מדינה עם מספרי החירום שמורים מראש באנשי הקשר.
מאז אני עושה את זה בכל טיול, וזה בדיוק מה שהמדריך הזה יעשה בשבילכם. נעבור על כל מספרי החירום באלבניה, על בתי החולים והמרפאות שכדאי להכיר בטירנה, על פרטי שגרירות ישראל, ובעיקר על תמונת הבטיחות האמיתית: מה באמת מסוכן באלבניה (רמז: הכבישים), ומה בכלל לא (כמעט כל השאר).
מספרי החירום באלבניה: מה מחייגים ומתי
המספר החשוב ביותר לזכור הוא 112, מספר החירום הכללי האירופי, שעובד באלבניה מכל טלפון סלולרי, גם בלי סים מקומי וגם כשאין קליטה של הרשת שלכם (הטלפון נתפס לכל רשת זמינה). המוקד עונה גם באנגלית ומנתב את הפנייה לגורם המתאים.
לצד 112 קיימים גם המספרים הייעודיים הוותיקים, ושווה לשמור את כולם:
| מצב | מספר / מה עושים |
|---|---|
| כל מצב חירום, לא בטוחים למי לפנות | 112, המוקד מנתב הלאה ועונה גם באנגלית |
| משטרה (גניבה, תאונה, אלימות) | 129, או תחנת משטרה קרובה |
| אמבולנס ומצב רפואי דחוף | 127, בטירנה מגיע יחסית מהר |
| שריפה | 128 |
| מצב רפואי לא דחוף | מונית לבית חולים פרטי (American Hospital / Hygeia) |
| אובדן דרכון, מעצר, חירום קונסולרי | שגרירות ישראל בטירנה + דיווח במשטרה |
| תקלה או תאונה ברכב שכור | קודם 112 אם יש נפגעים, ואז חברת ההשכרה |
שמרו את הטבלה הזו כצילום מסך בטלפון. כשמשהו קורה, אף אחד לא רוצה להתחיל לחפש בגוגל, ובטח לא באזורים כפריים שבהם הקליטה חלשה. אגב, זו עוד סיבה טובה לדאוג מראש לכרטיס סים מקומי או eSIM עם חבילת גלישה נדיבה.
בתי חולים ומרפאות: לאן פונים כשמשהו כואב
מערכת הבריאות הציבורית באלבניה עדיין מדשדשת מאחורי מערב אירופה, ולכן ההמלצה הגורפת לתיירים היא לפנות למערכת הפרטית, שבטירנה היא ברמה טובה מאוד.
שתי הכתובות המרכזיות בטירנה: American Hospital, רשת בתי החולים הפרטית הגדולה במדינה, עם כמה סניפים בעיר ומיון פעיל 24 שעות, ו-Hygeia Hospital Tirana, בית חולים פרטי מודרני מקבוצה יוונית. בשניהם הצוותים דוברים אנגלית, הציוד עדכני וזמני ההמתנה קצרים. החיסרון היחיד: משלמים על הכל, ולפעמים מבקשים ערבות תשלום עוד לפני הטיפול.
בדיוק בגלל זה אין טיסה לאלבניה בלי ביטוח נסיעות מסודר שמכסה אשפוז, פינוי ואת הפעילויות שאתם מתכננים (טרקים, שכירת רכב, ספורט ימי). ביקור מיון פרטי יעלה עשרות עד מאות אירו, אשפוז יטפס מהר לאלפים, והביטוח הופך את כל זה לשיחת טלפון אחת למוקד החירום של החברה.
בערי החוף כמו סרנדה ווולורה יש מרפאות פרטיות קטנות שמספיקות למקרים קלים, אבל בכל מקרה רציני נוסעים (או מפונים) לטירנה. במקרים מורכבים במיוחד, חלק מהמבוטחים מפונים להמשך טיפול באיטליה, ביוון או בישראל, עוד סיבה לבחור פוליסה עם כיסוי פינוי רפואי.
בתי מרקחת: הפתרון המהיר לרוב הבעיות הקטנות
לפני שרצים למיון, כדאי לדעת שבתי מרקחת (Farmaci) באלבניה הם תחנת העזרה הראשונה המצוינת של המטייל. הם נמצאים בכל רחוב מרכזי, מסומנים בצלב ירוק, וברבים מהם הרוקחים דוברי אנגלית וישמחו לייעץ.
יתרון גדול: תרופות רבות שבישראל דורשות מרשם נמכרות באלבניה ללא מרשם ובמחירים נמוכים משמעותית, כולל משככי כאבים, תרופות לבעיות עיכול ואנטיביוטיקה בסיסית (שעדיין לא כדאי לקחת בלי התייעצות). בטירנה יש בתי מרקחת שפתוחים 24 שעות, בעיקר סביב מרכז העיר.
אם אתם נוטלים תרופות קבועות, קחו מלאי לכל הטיול פלוס רזרבה, ושמרו צילום של המרשם באנגלית. שם גנרי של החומר הפעיל יעזור לרוקח למצוא תחליף מקומי אם משהו יאבד בדרך.
אז כמה אלבניה באמת בטוחה? האמת על הסיכונים
הנה השורה התחתונה שמפתיעה הרבה ישראלים לפני הביקור הראשון: אלבניה היא אחת המדינות הבטוחות באירופה למטיילים. אלימות נגד תיירים כמעט לא קיימת, כייסות נדירה אפילו בשוקי טירנה ההומים, והיחס לזרים (וספציפית לישראלים) חם עד כדי מביך. קוד הכבוד המקומי, שרואה באורח דבר קדוש, עדיין חי ובועט, ותרבות האירוח כאן היא מהחזקות שפגשתי. אם רק התחלתם לתכנן, המדריך שלי על אלבניה למתחילים יעשה לכם סדר בציפיות.
הסיכון האמיתי, וזה חשוב להפנים, נמצא בכבישים. סגנון הנהיגה המקומי אגרסיבי, עקיפות בעיקולים הן חזון נפוץ, בעלי חיים חוצים כבישים כפריים, ותאורה וסימון לוקים בחסר מחוץ לערים. אם אתם שוכרים רכב, וזו עדיין הדרך הטובה ביותר לטייל במדינה, קראו קודם את המדריך המלא על נהיגה באלבניה: נהגו לאט מהרגיל, הימנעו מנהיגת לילה בין-עירונית, ואל תיגררו לקצב של המקומיים.
רעידות אדמה, מים ושאר דברים ששווה לדעת
אלבניה יושבת על אזור סיסמי פעיל, והרעידה החזקה של 2019 עוד זכורה כאן היטב. רעידות קלות מורגשות מדי כמה חודשים ולרוב לא מזיזות לאף אחד. אם תרגישו רעידה בתוך מבנה: מתרחקים מחלונות, תופסים מחסה מתחת לרהיט יציב ומחכים שתיגמר. אחרי רעידה חזקה יוצאים לשטח פתוח ונזהרים ממבנים ישנים ומקירות אבן.
לגבי מים: בטירנה ובערים הגדולות מי הברז נחשבים תקינים ברוב האזורים, אבל בפועל כמעט כולם, מקומיים ותיירים, שותים מים מינרליים. בקבוק גדול עולה בסופרמרקט פחות מאירו, אז אין סיבה להתלבט. בהרי הצפון (טת’, וואלבונה) מי המעיינות בדרך כלל מעולים, והמקומיים ממלאים מהם בגאווה.
עוד שניים קטנים: קרם הגנה הוא חובה בקיץ, השמש בחוף האלבני חזקה בדיוק כמו בישראל; ובטיולי טבע קחו מים ונעליים סגורות, כי סימון השבילים משתפר אבל עדיין לא ברמה האירופית.
נשים מטיילות, שגרירות ישראל וכללי זהב אחרונים
נשים שמטיילות לבד באלבניה מדווחות ברובן המוחלט על חוויה נעימה ובטוחה. הטרדות רחוב נדירות משמעותית מאשר במערב אירופה, והחברה המקומית שמרנית ומכבדת. כללי השכל הישר הרגילים תקפים כמובן: בלילה מעדיפים רחובות מוארים ומרכזיים, מזמינים מונית דרך אפליקציה או דרך המלון במקום לעצור ברחוב, ומשתפים מישהו קרוב במסלול.
שגרירות ישראל פועלת בטירנה, והיא הכתובת במקרה של אובדן או גניבת דרכון, מעצר או כל מצב קונסולרי חריג. לפני הטיסה שמרו את פרטי הקשר של השגרירות מאתר משרד החוץ, ומומלץ גם להירשם לשירות עדכוני המטיילים של המשרד. במקרה של אובדן דרכון: קודם דיווח במשטרה (129) לקבלת אישור, ואז פנייה לשגרירות לתיאום מסמך נסיעה.
לסיכום: בטוחים, רגועים ומוכנים לכל תרחיש
אלבניה בטוחה בהרבה ממה שהשם שלה עדיין משדר לחלק מהישראלים. תגיעו עם 112 שמור בטלפון, עם ביטוח נסיעות רציני, עם כתובת של בית חולים פרטי בטירנה ליתר ביטחון, ועם רגל קלה על הגז בכבישים ההרריים, ורוב הסיכויים שהדבר הכי דרמטי שיקרה לכם בטיול יהיה ויכוח על איזה בורק טעים יותר.
ואתם? נזקקתם פעם לעזרה רפואית או למשטרה באלבניה? ספרו לי בתגובות איך זה עבד, הניסיון שלכם יעזור למטיילים הבאים.
